בפעם הראשונה ש"נתפס לי הגב התחתון" היה בגיל 19!
החל מתחילת שנות ה שלי 20 חזרה התופעה המבאסת הזו אחת לשנה.
אז הייתי שוכבת על הרצפה עם רגליים על הכסא, עד יעבור זעם.
בשנות ה30 המצב החמיר ואירועים של גב תפוס תפש אותי פעמיים בשנה ואם לא די בזה התחלתי לסבול מכאבי ברכיים בהליכה.
אז שמעתי על שיעורי יוגה שנפתחים במתנ"ס השכונתי ושיוגה יכולה לעזור לכאבי גב.
החלטתי לנסות..
התחלתי לתרגל יוגה עם גמישות של איש פח וריכוז 0, אך לאט התחלתי להרגיש טוב יותר והכאב העמום בגב התחתון שליווה אותי עד כה הלך והתפוגג.
התמדתי בתרגול היוגה גם בשהותי כמדענית בארצות הברית שם למדתי להדריך, כשחזרתי לארץ ב1997 התחלתי להדריך יוגה.
ראיתי שעם כל התועלת שיש בתנוחות היוגה יש בעיות הנובעות בין השונים של גופינו אנשי החברה המערבית לגופם של ההודים: אנחנו יותר כבדים ופחות גמישים.
מצב זה חייב אותי לעשות התאמות.
למדתי טכניקת שחרור והרפיה אצל רות אלון ז"ל תלמידתו של פלדנקייז ולמדתי תרגול צ'יקונג משחרר כתפיים אצל קרובת משפחה.
התחלתי להשתמש בטכניקות של רות אלון וטכניקות מצ'יקונג לשחרר איברים שונים שבהם מופעל בתרגול היוגה עומס, על הכתפיים או הברכיים.
דרך זו אפשרה לי ללמד אנשים במגוון רחב של מצבים גופנים ובמנעד גדול של גילאים: מגמישים ובריאים עד למוגבלים לישיבה על כסא.
העובדה שכעת בגיל מבוגר אני משוחררת מכאבים בגב ובברכיים למרות נקודת הפתיחה הנמוכה שלי (גמישות של איש פח זוכרים?) הראתה לי שאוכל לעזור לכל אדם כמעט בכל מצב כדי לפעיל את גופו ולהניע את מחזור הדם.