הבלוג של ברוריה סקלי רפואה סינית רפלקסולוגיה
טיפול גוף נפש בכאבים כרונים ואקוטים
סדנאות הרצאות

האם מומלץ לצרוך ויטמין D סמינונים גבוהים? ד"ר מוניה יונוביץ

 כאשר העברתי קורסים  לרפואה טבעית במכללת רידמן לרפואה משלימה ובהשתלמויות מורים,  לימדתי שיש צורך ב400 יחב"ל (= יחידות בינלאומיות) של ויטמין D ביום .
 באותה תקופה היה ידוע שתפקידיו של ויטמין D  מסתכמים  בסיוע לספיגת סידן, בבניית מסת עצם ומניעת דלדול עצם. ידוע היה שגם  משמש רכיב חיוני לתפקוד שרירים תקין ומסייע לשמירת רמת סידן תקינה בדם.

אז סברו שחשיפה לאור שמש למשך חצי שעה ביום מספיקה לרמות טובות של הוויטמין בדם וההמלצות  לשימוש בתוסף נעו בין 200-600 יחב"ל (= יחידות בינלאומיות).
חשיפת העור לקרינה UV של קרני השמש גורמת לו לייצר וויטמין  D.
בעור מיוצרת צורה  לא פעילה של הוויטמין שצריכה לעבור לצורה פעילה ביולוגית של ויטמין D בכבד ובכליות ליצירת החומר קלציטריול  .

 בשנים האחרונים התגלה  כי וויטמין  D נמצא בחסר במצבי חולי שונים.  מנתונים אלו הסיקו שוויטמין D עשוי להיות מעורב בפעילות אנטי דלקתית, פעילות מווסתת ומאזנת של מערכת החיסון,  רגישויות למחלות שונות כולל מחלות ממאירות ועוד

ממחקרים שנעשו בשנים האחרונות על הוויטמין D עולה שיש לו תפקידים חיוניים נוספים כמו הגנה על מערכת הנשימה, על הלב ועל המוח.
מחקרים נוספים נעשים כדי לבחון האם רמה טובה של  ויטמין D  בגוף תוכל למנוע וגם כטיפול  בסדרה ארוכה של מחלות ובהן סוכרת סוג 2,  סרטן, מחלות נפש, מחלות לב, אירוע מוחי, טרשת נפוצה ומחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס כיבית.

 לא מפליא.
אם נזכור שאומנם מוצא בני האדם הראשונים מאפריקה, שם יש שמש חזקה  וויטמין D בשפע.  אך  עקב אילוצים אקלימיים  עברו לסקנדינביה שם היה צורך ברמה גבוהה  של ויטמין D  כדי למנוע רככת בעצמות.
ויטמין D שהיה נפוץ בגוף שימש כקו אנזים  (מסייע חיוני לאנזים) בתהליכים  רבים וחשובים
.
באוקטובר 2020 , בעת התפרצות וירוס הקורונה, פרסם משרד הבריאות הישראלי הצהרה על חשיבות הצריכה של תוסף ויטמין, D  בעקבות מחקרים שמצאו קשר בין רמת ויטמין  D נמוכה בדם, לבין תחלואה קשה מקורונה וסיבוכים של המחלה. 

מדוע יש לקחת תוסף אם הוויטמין נוצר בגופנו?

הגוף שלנו אכן יכול ליצר ויטמין D  אבל רק  באמצעות חשיפה ל קרני UVB . מסתבר שגם בארצות שטופות שמש  הפחד מפני קרני שמש  מסרטנות שולח את רובינו לשמש עטופים בבגדים או בקרם הגנה.
כמו כן אנשים רבים, במיוחד בתקופת הקורונה אך גם היום  היו  ספונים בבתיהם ליד המחשב רחוקים מהשמש

 עם זאת, בארצות שטופות שמש  כמו בישראל , לא אמור להיות מחסור בוויטמין D . די בחצי שעה במצטבר ביום כדי לקבל די קרינת שמש. 
אך בישראל, למרות היותה ארץ שטופת שמש, קיים מחסור בוויטמין D בקרב האוכלוסייה הכללית. הסיבה המרכזית לכך היא חשיפה מועטה לשמש – בעיקר בשל החשש מפני סרטן העור.

סיפור מקרה:  מטופלת שלי, לבנה במקור  אבל שחומה משמש, לא נוגעת בקרם הגנה, כלומר קיבכלה די וותר קרינת שמש.
 בגיל 42 סבלה מחסר חמור בוויטמין D  (10% מהכמות הדרושה בדם).   בהמלצת הרופא צרכה 22 שנה 1000 יחב"ל ויטמין D  ורמתו בדם עלתה  ל30% מרמה הרצויה בדם .
כעת עברה ל5000 יחב"ל ליום.  מרגישה טוב יותר  ובבדיקות דם נראה שרמתו של ויטמין D בדם מתקרבת לנורמה

מה מקורו של ויטמין D במזונותינו?

ככלל: כל מזון שומני מהחי יהיה עשיר בוויטמין D . מזונות צמחיים  מכילים פחות. מידע כמותי על המזונות  העשירים בוויטמין D תוכלו למצוא בקישור זה

אז מהו המינון המומלץ כדי להגיע לרמות תקינות של ויטמין  ? D
המלצותיהן של רשויות הבריאות בארץ הן על צריכת מינונים של בין 400 ל- 800 יחב"ל ליום
 בבדיקה מחודשת ומתוקנת שנעשתה לאחרונה על ידי מוסדות מחקר נחשבים בארצות הברית ובאירופה התברר שיש צורך בכמויות הרבה יותר גבוהות.  לקריאת המחקר לחצו כאן

באותו מחקר המליצו על המינונים  הנעים בין 1000 יחב"ל ליום לתינוקות ועד 8000 יחב"ל לבני נוער ומבוגרים

אלו עדיין אינן  ההמלצות הרשמיות של רשויות הבריאות בעולם, המגיבות לאט מאוד לשטח.
 כמובן שיש לבצע בדיקת ויטמין D בדם פעם בשנה, ולהתאים את המינון בהתאם לרמתו בדם.

האם אין סכנה לרעילות?

מינונים גבוהים  נלקחים בעשור האחרון עלי ידי אנשים רבים  ברחבי העולם
בהמלצת רופאים ומטפלים שונים (כולל אני, אמתכם, ומרגישה נהדר),  
עד כה לא דווח על רעילות במינונים אלו.

 ושנהייה בריאים…

האם ניתן לשלב תוספים עם רפואה סינית?

 –ברוריה סקלי רפואה סינית

מלימודי במכללת רידמן  יזכר לטוב הפרופסור הסיני  פרופסור פנג שלימד אותנו  רפואה סינית. הוא אמר לנו שכמגיע אלינו חולה עלינו לטפל בו הכי מהר שאפשר עם כל הידע שיש לנו. בכדי למנוע סבל מיותר.

אפשר לעשות זאת רק ברפואה סינית  משולבת עם דיקור  ותזונה אך זה מאריך את הדרך. לכן אני קוראת בדיקות דם  ומשלבת תוספי מזון לפי צורך לזרז את התהליך של ההבראה ,

באחת הפעמים הגיעה אלי בחורה צעירה בת 14 עם תופעות של עייפות כרונית , מחלת הנשיקה, תשישות, חום שלא יורד מחזור חודשי שלא מגיע חוסר יכולת להתרכז בלימודים, מצב רוח ירוד ועוד. הרופא יעץ לה ללכת לפסיכולוג.

ביקשתי ממנה שתספר לי מה היא עשתה לפני שחלתה,

מסתבר שהיא התאמנה בריקוד  5 פעמים בשבוע בנוסף עשתה עוד כמה פעילויות וכמובן התזונה שלה לא הייתה מוקפדת, היא הייתה אז בת 14 בתקופה של צמיחה  .

רוב שעות היום שלה היו בין כותלי בית הספר או באולם של להקת הריקוד.

ההורים מרחו אותה באנטי סאן מאז שהיא זוכרת את עצמה

הסברתי לה ולהורים המודאגים שכשהגוף מתמודד עם צמיחה זה דורש ממנו משאבים גדולים ואם אנחנו מאלצים אותו להתעמל יותר מידי זה לא תמיד הולך ביחד.

ואם חייבים ורוצים להיות במשטר של פעילות גופנית  זה מחייב תזונה מוקפדת תוספי מזון וצמחיח סינים.

הטיפול כלל קלציום אמורפי, תוספת ויטמין D  ( לעצמות ולמוח) ויטמינים וצמחי מרפא סינים.

בעניין התזונה חשוב היה לבשל את המזון עם עצמות עם מיח כדי  להעשיר אותו בקלציום טבעי וכן להיות בשמש בשעות הבוקר והערב ללא קרם הגנה. השיפור היה איטי אבל בכל ביקור ראיתי שהיא מתחזקת.  לאחר חודש וחצי כבר אי אפשר היה להכיר אותה היא השתזפה, הפכה להיות חייכנית   היא דיווחה שיותר קל לה בלימודים.

אכן מחקרים אחרונים מוכיחים שויטמין  D חשוב  לספורטאים, ולכל אלה שעוסקים בספורט יותר מהרגיל, וכן להפרעות קשב וריכוז.

לימודי ברפואה סינית לא כללו לימודים על תוספי מזון. לשם כך הצטרפתי כמרצה לחברת ויטמינים, ונפתח בפני עולם שלם על חשיבותם לגוף

אז כן, אם צריך אני בודקת את בדיקות הדם וממליצה לקחת תוספים. 

בברכת שבוע עם הרבה תקווה

ברוריה  סקלי רפואה סינית